השפעת מצבי חירום, כמו מלחמה, על התפתחות הפרעות אכילה

מלחמת חרבות ברזל, כמו כל מצב חירום מתמשך, מביאה עמה מתח, חרדה וחוסר ודאות שמשפיעים על כולנו ובמיוחד על ילדים ובני נוער. מחקרים מראים כי בתקופות של מלחמה, טרור או חשיפה לאירועים טראומטיים מתמשכים, נרשמת עלייה בשכיחות הפרעות אכילה בקרב מתבגרים.

מה הקשר בין מצב חירום לבין הפרעות אכילה?

• במציאות כאוטית וחסרת שליטה, שליטה על האכילה והמשקל הופכת עבור חלק מהמתבגרים לכלי ויסות רגשי.
• תגובות לחרדה ולמתח עשויות להתבטא באובדן תיאבון אצל חלק מהילדים, ולעומתם, באכילה רגשית מובהקת אצל אחרים.
• חשיפה ממושכת לשיח סביב דימוי גוף ולחצים חברתיים עלולה להעצים עיסוק במשקל ובמראה החיצוני, במיוחד בקרב מי שנמצאים במצבי לחץ או תחת ציפיות תפקודיות (כגון גיוס).
• שיבוש שגרות חיים: מעבר לממ"ד, פינוי מהבית, השבתת מסגרות חינוכיות, עלול לערער דפוסי אכילה ולגרום להיווצרות הרגלים לא בריאים.

מה מלמדים המחקרים?

• מחקר שפורסם ב־International Journal of Eating Disorders הצביע על עלייה בשיעור הפרעות האכילה בעקבות חשיפה לאירועים טראומטיים, כגון מלחמות ואסונות טבע, בעיקר בקרב בני נוער.
• מחקר שנערך בישראל בעקבות מבצע צבאי בדרום מצא קשר בין חשיפה לאיום ביטחוני מתמשך לבין שינויים בהרגלי האכילה בקרב מתבגרים, כולל הימנעות מאוכל או התקפי אכילה.
• מחקרים נוספים מצביעים על כך שילדים ובני נוער עם רקע של חרדה או קשיים רגשיים נוטים להיות פגיעים יותר להתפתחות דפוסי אכילה בעייתיים בעתות משבר.

כיצד הורים יכולים לסייע?

• שמירה על שגרה וארוחות סדירות, גם בתוך מצבי חירום, עשויה להוות עוגן של יציבות.
• פתיחת שיח רגשי מאפשרת לילדים לבטא תחושות ופחדים, ומפחיתה את הסיכון שהאוכל יהפוך לכלי לביטוי מצוקה.
• חשוב להיות ערים לסימני אזהרה, כגון צמצום אכילה, עיסוק מוגבר בגוף או תגובות קיצוניות לאוכל  ולפנות לייעוץ מקצועי בעת הצורך.
• במצבי חירום, יש להימנע מהפעלת לחץ או שיפוטיות סביב אכילה. במקום זאת, נדרש יחס גמיש, מותאם ותומך בצרכים של הילד.

לסיכום

מצבי משבר עלולים להוות קרקע פגיעה להתפתחות קשיים באכילה. ערנות, שמירה על שגרה, והימנעות מביקורת יכולים לסייע למתבגרים ולמשפחות להתמודד באופן מיטיב ולפנות לעזרה מקצועית במידת הצורך.

בתקופות של משבר, חשוב להכיר גם את הסימנים המוקדמים ואת התפקיד של השפה האכילתית בהתמודדות. מומלץ לקרוא גם את:

• "זיהוי סימנים להתפתחות הפרעות אכילה."
• "שפת האכילה."